יש סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. למעשה הסיפור מורכב מכמה וכמה סיפורים או מכמה וכמה רבדים אבל בפשטות זה משהו שאנחנו מספרים לעצמנו עוד מגיל מאוד צעיר. הסיפור למעשה גם מחבר אותנו עם העולם והחיים שלנו והוא גם מה שמפריד ביננו

כולנו מרגישים חסרונות, לכולנו יש יסורים כאלו או אחרים – האם יש תכלית ליסורים? האם הכאב והקושי מובילים אותנו לאן שהוא או רק מייאשים אותנו ומפילים אותנו? מה הקשר בין החיפוש והחסרון ולאינסוף? כנבראים מוטבע בתוכנו החסרון. החסרון הוא מה

כולנו חלק מהאינסוף, בכולנו נשמה שהיא חלק אלוקי שתמיד מחובר לאינסוף. האם אנחנו שמחים בחלק הזה? האם אנחנו שמחים בכך שיש בנו נקודה אינסופית? העשיר האמיתי הוא עשיר ששמח בחלק הזה, שמעריך את החלק הזה ומוקיר אותו. לפיכך יוצא שעניות

מכיוון שאנחנו חיים בעולם שמכוון עשייה ודיבור, השתיקה נראית כחלק לא הכרחי או לא חשוב מהמציאות. מעבר לכך – לפעמים השתיקה נחשבת כחולשה, אי אפשרות לענות בצורה נכונה או אינטליגנטית. כשמגדירים את השתיקה פשוט כהעדר הדיבור, היא נראית כמעט חסרת

מה הקשר בין שתיקה, דיבור ועשייה? האם הדיבור הוא ממוצע המחבר או המפריד בין הקצוות הקיצוניות של שתיקה/ביטול מצד אחד ועשייה/ישות מצד שני? איך הדיבור יכול לחבר עולמות פנימיים וחיצוניים? יש המגדירים ומחלקים למחשבה, דיבור ומעשה ויש שמוסיפים את השתיקה

אנחנו רוצים לחיות בודאות, רוצים שהדברים תמיד יסתדרו על הצד הטוב ביותר. זה מאוד טבעי ומובן אבל יש משמעות בחיים עם סימן שאלה. חיים שבהם אתה מבין שיש מה שאתה יודע אבל מה שאתה לא יודע הרבה יותר רחב, הרבה

הצדיק מחובר מצד אחד לאינסוף ומצד שני מחובר גם אלינו. בצורה הזאת הצדיק יכול לגלות ולהסתיר, לחבר ולהרחיק כשצריך. העניין של הצדיק הוא לא אישי אלא כללי, נשמות הצדיקים רק רוצות לעזור, להועיל, לשנות את העולם לטובה. ההתקשרות עם נשמות

לכל אחד ואחת מאיתנו יש נקודה פנימית שהיא חלק אינסופי, חלק שהוא מצד אחד מאוחד תמיד עם האינסוף יתברך ומצד שני מקושר אלינו. הנקודה הזו היא נקודה עמוקה בתוכנו, שהיא העצמיות האמיתית שלנו, החלק הכי אמיתי שבתוכנו אבל עד כמה

אנחנו רגילים להתחיל ״בתוך החיים״, בתוך המציאות ויש בזה כמובן פן מאוד פרקטי. אני כאן, בתוך מה שמרגיש הרבה פעמים כמו סוג של שדה-קרב-של-החיים, ברור שאתחיל מכאן, לא? אז זהו – שלא. צריך להתחיל מהתחלה. כל פעם מחדש. להתחיל מבראשית.

האפשרות להכיל הפכים היא ממש קריטית כדי להתקדם ולהעמיק. מכיוון שאנחנו פועלים ברמות תודעה שונות בו זמנית – בכל אחת מרמות התודעה יכולה להיות הבנה שלכאורה סותרת את רמת התודעה האחרת. לדוגמא: 1. יש רק אינסוף, אין שום דבר חוץ

המושג ״עלמא דשיקרא״ אומר בארמית עולם השקר. מדוע העולם שלנו נקרא עולם השקר ומהו עולם האמת? ראשית – נבין מה המילה ״עולם״ אומרת. המילה עולם היא מלשון העלם, העלמה. העולם מעלים משהו. מהו מעלים מאיתנו? העולם הוא כיסוי, הוא העלמה

הכלים לישום תודעת האינסוף בחיים: * ידע * התחברות לצדיקים * התבודדות * התבוננות בתורה * עבודה עצמית * המנעות מהרגלים ותאוות * עצימת עיניים מהעולם * בניית כלים